האם חילופו של מכשיר החימום בסוג IR יכול באמת להפחית את חשבון החשמל ב-20%? רוב התנורים הישנים לעיבוד פלסטיק הם למעשה מקורות אובדן אנרגיה. בשל אובדן החום דרך תנועת האוויר ובשל מכשירי החימום הישנים, אנו משלמים על אנרגיה שלא מגיעה כלל למוצר שאנו מעבדים. כשמדובר בשדרוג כזה, השאלה החשובה היא: האם חילופו של מכשיר החימום בסוג IR יכול באמת לחסוך 20% מהעלויות? רוב התנורים הישנים מנסים לחמם את האוויר, בתקווה שהאוויר יחמם את הפלסטיק. זה תהליך איטי ולא יעיל. אנו מחליפים אותם במנורות IR בעלות צפיפות גבוהה. במקום לחמם את החדר, מנורות אלו פולטות קרינה ישירות לתוך הפלסטיק. כך אין צורך להתמודד עם האוויר – החום פוגע ישירות בפלסטיק. זה אומר שהטמפרטורה עולה מהר יותר, וצריכת האנרגיה יורדת. אך אי אפשר פשוט לקחת כל מנורה מהמדף ולצפות לתוצאות מושלמות. כדי להגיע ליעד של 20%, אורך הגל חייב להתאים לסוג הפלסטיק שאנו מעבדים. אם אורך הגל אינו מתאים, האנרגיה פשוט נחזרת מהפני השטח, כמו אבן שקופצת על המים – היא לא חודרת לתוך הפלסטיק. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת טוהר גבוה, כדי שהחום יצא אכן מהמנורה. לאחר מכן, הדבר החשוב הוא כמות הוואטים לסנטימטר. אם הערך גבוה מדי, הפני השטח של הפלסטיק יישרפו. אם הערך נמוך מדי, התהליך יהיה איטי מאוד, והתפוקה תפחת. חשוב לציין כי זו לא תמיד פתרון “פשוט”. מנורות קוורץ בעלות הספק גבוה צורכות הרבה זרם. אם אתם מעלים את עוצמת החימום, החוטים או המגעים הישנים שלכם עלולים שלא לעמוד בעומס. בדקו את ערך האמפרים לפני שמפעילים את המנורה. אף אחד לא רוצה להתמודד עם שקטים שנקטעים או, גרוע מכך, עם חומרי בידוד שנמסים. אם אתם מחפשים חיסכון באנרגיה, זו כנראה הדרך המהירה ביותר לעשות זאת. תקבלו ירידה משמעותית בצריכת האנרגיה, ללא הצורך להרוס את כל התנור. זו שינוי קטן שיוצר הבדל גדול בחשבונות שלכם.